ספר חדש – שירתה של שיבַּטה טוֹיוֹ

אני שמח להודיע כי תרגום חדש מיפנית, פרי עטי, רואה אור בימים אלה בהוצאת ספרי לוקוס. מדובר בתרגום ראשון לעברית של כתבי המשוררת היפנית שיבַּטה טוֹיוֹ שהחלה לכתוב שירה בערוב ימיה, לאחר שחצתה את גיל 90. עורכת התרגום, שסיעה לי רבות בעבודה הממושכת, היא הדס גלעד.

שיבַּטה טוֹיוֹ (2013-1911), נולדה בעיר טוֹג'יקִי-שִי, צפונית-מזרחית לטוקיו, למשפחה של סוחרי אורז אמידה. לאחר נישואים וגירושים חפוזים בגיל צעיר, נישאה שנית וניהלה עם בעלה מסעדה. לשניים נולד בן יחיד. כל חייה נמשכה שיבטה אל עולם האמנויות בכלל ואל הספרות בפרט, אך כתיבת שירה נעשתה חלק בלתי נפרד מיומה רק לאחר שחצתה את גיל 90. ספרה הראשון פורסם בשנת 2010, כשהייתה בת 98, ונמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים ביפן.

שירתה, המתורגמת כאן בראשונה לעברית, מציגה את עולם הזקנה על החששות והתסכולים שבו, אך גם בתחושה עמוקה של השלמה והוקרה. שיריה מלמדים אותנו, ולו במעט, על המתחולל בליבו של אדם זקן, הזוכר את קורות העבר ומוקיר את שמחת ההווה.

את הספר "הבוקר בא תמיד" ניתן לרכוש בהנחה במכירה מוקדמת כאן

כאן ניתן לקרוא שירים נוספים מתוך הספר

בחודש הבא נקיים ערב השקה חגיגי. הודעה על כך תפורסם בהמשך

–

הרוח, אור השמש ואני

הָרוּחַ טָפְחָה עַל דֶּלֶת הַזְּכוּכִית
אָז פָּתַחְתִּי לָהּ — שֶׁתִּכָּנֵס פְּנִימָה
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הִצְטָרֵף אֵלֶיהָ
וּשְׁלָשְׁתֵּנוּ פִּטְפַּטְנוּ
“סַבְתָּא, אֵינֵךְ בּוֹדֵדָה כָּאן לְבַדֵּךְ?“
שָׁאֲלוּ הָרוּחַ וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
“הָאָדָם תָּמִיד לְבַדּוֹ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר“
הֵשַׁבתְִּי
“מוּטָב לָלֶכֶת בְּדַרְכֵּךְ בְּנַחַת בְּלִי לְהִתְאַמֵּץ כָּל כָּךְ“
צחַָקְנוּ יחַַד
בְּעוֹד הָעֶרֶב יָרַד לְאִטּוֹ

–