לאחרונה פורסם בכתב העת Asian Philosophy, מאמר שכתבתי על אודות רטוריקת השלילה המאפיינת רבים מכתביו של מורה הזן דוֹגֶן (המאה השלוש עשרה). רטוריקה זו, הידועה במסורות התיאולוגיות המערביות כ- via negativa או כפילוסופיה אפופטית (apophasis), כופרת באפשרותו של ניסוח חיובי של המוחלט או של האלוהות. בהקשר הבודהיסטי, רטוריקה מערערת מעין זו זכתה לעדנה ניכרת במשנת הריקות (סנס. Śūnyatavāda) של נאגרג'ונה בן המאה השנייה, אשר כתביו ומחשבתו השפיעו בצורה עמוקה על האסכולות הבודהיסטיות שנפוצו בתרבויות מזרח אסיה לאחר מכן, ובתוך כך על כתביו של מורה הזן היפני דוגן. במאמר שכתבתי אני מפרט את הביטויים השונים בהם דוגן ניסח רבים מעיקרי משנתו, ומבאר את מרכזיותה וחשיבותה של רטוריקת השלילה למכלול הגותו.
למי שיש גישה למאגרי המידע של אחת מהאוניברסיטאות – ניתן לקרוא את המאמר בתצורתו הסופית בקישור זה. למי שאין גישה, הנה קישור לגרסה פתוחה שניתן להוריד. זאת אינה קריאה קלה, אבל לכל מי שאוהב את דוגן ומתעניין בהגותו – אני ממליץ.
–