ביום חמישי 2 בספטמבר, בין השעות 20:30-21:30, אקיים מפגש פתוח לקוראי וקוראות הבלוג. מטרת המפגש היא לאפשר שיחה ודיון משותפים, בעיקר לאור השאלות הרבות שאני מקבל מכם/ן במייל. היות ועיקר המפגש יוקדש לשאלותיכם/ן (ככל שיספיק הזמן), אתם מוזמנים לחשוב עליהן מבעוד מועד. יתכן שגם אשתף בכמה מחשבות או טקסטים אותם אמצא רלוונטיים. המפגש הוא עבורכם/ן: תהיות, שאלות, רעיונות ומחשבות שתרצו לשתף.
המפגש פתוח לקהל הרחב ואינו כרוך בתשלום אם כי יש להירשם מראש (אנא מלאו את הטופס הזה). קישור הזום ישלח במייל כמה שעות לפני תחילת המפגש.
מתוך ספרו של חבר האקדמיה הצרפתית, הסופר והקליגרף פרנסוּאה צֶ'אנְג (1929-): "חמש מדיטציות על היופי" (Cinq Méditations sur la Beauté). תרגום: איתן בולוקן.
אני מופיע בפניכם היום כדי לדון, מאוחר מאוד בחיי, בשאלת היופי, ומתוך ניסיון כן שלא לשכוח את קיומו של הרוע. זו משימה קשה וכפוית טובה, אני יודע. אכן בתקופה של בלבול ערכים, קל יותר להיות לגלגן, ציני, סרקסטי הנתון בתעתוע; אדם אשר עבורו מילים כיופי, אמת, שקר ועוול לא אומרות יותר דבר. האומץ להתמודד עם המשימה הזו של השיבה אל היופי, נובע, כך אני מאמין, מרצוני למלא את חובתי לנוכח הסבל והייאוש הנוכחים כיום, אך גם לנוכח הסבל והייאוש הנכונים לנו בעתיד.
***
אני מציע להרהר היטב במילה הזו – "יופי" – ולראות בה את הביטוי הגבוה ביותר של היקום הנוצר. אך האם לגיטימי מצדי לומר כך? שהרי אם אנו נסמכים על המסורת הפלטוניסטית, האם לא נכון לומר כי המקום הגבוה ביותר שמור ל"אמיתי" או ל"אמת"? האם לא נשגה אם נסבור כי מיד לאחר האמת ישנה שיבה אל האימננטי, כלומר אל היופי בצורתו כטוב והראוי? על שאלה זו, הדנה בזיקה שבין האמיתי, הטוב והיפה, ללוות אותנו בכל הרהורינו ובמיוחד בתקופה זו.
***
היפה נוכח בלא הכרח; הוא ניכר במבט ראשון ומיד; כמביט בנו מן הברור מאליו ומתוך עצמו. היפה נוכח ממש כאן, באופן חובק כל; כה רגעי וחודר לכל עבר, וכל זאת במיוחד מתוך מה שנראה לנו כזניח וסתמי. זהו המסתורין של היפה; ממש כאן מול עיננו; המסתורין הגדול ביותר.
***
הפנים הם האוצר המיוחד שכל אחד מציע לעולם. […] וראו כי יופיים וסודם של פני האדם נחשפים רק בחסדו של מבט אחר – זה המתבונן בהם מתוך פניו-שלו ובחסד האור. האור והמבט, הפנים והעיניים. הסוד והיופי. חשבו כעת על המילה "פנים" בצרפתית (visage): ראו כיצד עולה ממנה דימוי של נוף הנשקף מולנו ונפתח למרחביו. מכאן ניתן להבין את משמעותו העמוקה והאינטימית של המונח "פנים אל פנים", השגור בשפתנו, כהערכת יופיים האינסופי של פני חברי.
***
יופי אינו גואל אותנו מן העולם, אלא משיב אותנו אליו. היפה לא יצליח אף פעם לגרום לנו לשכוח את הטרגיות של החיים האנושיים. שכן יש יופי אמיתי באנושיותנו – אש הרוח האנושית הבוערת בטרגיות היום יום. ואם האש אכן בוערת, ואם נניח לה לבעור, הרי שלהבותיה יוליכו אותנו אל מעבר לטרגי. היופי לא גואל מן האנושי, אלא משיב אותנו אליו. ויש בתנועה הזו מן היופי עצמו.
אני שמח להודיע על סמינר חדש בהנחייתי, שייפתח ב-4 באוקטובר בשעות הערב. הסמינר, שיועבר בזום, יעסוק באחד הנושאים המרתקים שיצא לי לחקור בשנים האחרונות – אתיקה השוואתית. ככל שאני מלמד את הנושא, אני נפעם מן ההשראה והפרספקטיבה, מהחיוניות של מקורות חוכמה מגוונים וחוכמת הדורות, שמדברים אלינו ביותר מלשון אחת. עניינה של פילוסופיה השוואתית הוא בהיותה התנסות מעשית, לרוב מעוגנת טקסט, בדיאלוג. זו הנכונות להשתתף בשיחה המבקשת להכיר לנו, ולו במעט, את נקודת מבטו של האחר, השונה, הרחוק והזר, ובכך ללמדנו על עצמנו. זהו לימוד שמאיר באור של רצון טוב ועניין אמיתי את אותן הנחות מוצא שהן כה מוצקות עבורנו. פילוסופיה השוואתית היא לימוד שחונך אותנו בענווה פילוסופית, יושרה אינטלקטואלית והערכה מחודשת לכל מה שהחזקנו כברור מאליו ואף שולי. אנו לומדים לראות יופי היכן שלא חשבנו שנמצא.
***
חיי אמת
סמינר באתיקה השוואתית
"לִקְרַאת מְקוֹר חַיֵי אֱמֶת אָרוּצָה", כתב רבי יהודה הלוי. סוקרטס אמר על אודות הפילוסופים כי הם "המשתוקקים לחזות באמת". הסמינר יעסוק בכמיהה העתיקה הזאת – בחידה האינסופית של בקשת חיי אמת וזיקתה לשאלת האדם. נשאל כיצד ניסחו ודימינו מסורות רחוקות בזמנים שונים את האידאלים המכוננים לדרכו של אדם ואיזו מידה טובה ואופי ביקשו לטפח בכך? עוד נשאל מה מלמדת אותנו הדרישה האתית המשותפת למסורות רוחניות שונות בדבר בקשת האמת, ישוב הדעת, יושרה, נדיבות, ענווה והימנעות מן העוול? האם אלה תנאים מקדימים לתבונה ואף לגאולה, או שמא יש במימושם סגולה משל עצמה? האם נותר תוקף לשאלות אלה כיום, בשעה בה עמדות של רלטיביזם מוסרי נפוצות ביתר שאת? וכיצד העיסוק בשאלות אלה מרווה את הנפש ביופי ותבונה?
הסמינר כולל שנים-עשר מפגשי זום בני שעתיים, שיוקדשו לקריאה וללימוד השוואתיים בכתבי אפלטון, חכמי הסטואה, הוגים בודהיסטיים, חכמים קונפוציאניים וכן עיון במקורות מן ההגות הנוצרית.
מועד: שנים-עשר מפגשי זום. ימי שני החל מה-4 באוקטובר, בין השעות 18:00-20:00.
