*
כשאתה מגיע לגיל מסוים אתה מבין שזמן הוא כל מה שיש לנו. אני מתכוון לרגעים האלה, כמו האווזים שעפו מעלינו הבוקר או לראות את אמא שלך נולדת; לשבת כאן לצד שולחן האוכל ולחכות שהטלפון יצלצל ויודיע שנולד איזה תינוק (אתה). או היום ההוא בו כולנו טיילנו בשמורת פוינט לובוס. העופרים שראינו שם, כלב הים שהרעיש כל כך, הצעיף של אחותך שעף למטה אל הסלע השחור והמלוח, הצעיף החלופי שקנית לה בכזו נדיבות במונטריי. כמה שימחת אותה באדיבות הזו. הדברים האלה היו אמתיים. וזה מה שיש לנו. זה כל מה שיש לנו.
[סב כותב לנכדו. מתוך הסיפור הקצר "מכתב אהבה" מאת ג'ורג' סונדרס שהופיע ב- New Yorker במרץ 2020. תרגום: איתן בולוקן]
–